תאונות עבודה – הפן הבטיחותי

• מטרות קביעת תאונת עבודה
• אירועים מסוכנים וחובת הדיווח
• חקירת תאונות עבודה

 

קביעת תאונות עבודה באה לטובת שתי מטרות עיקריות:

1. דיווח למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת). כך, ייחקר המקרה על ידי עובדי המשרד, יוסקו המסקנות וייעשו כל הפעולות הנדרשות כדי שהמקרה לא יחזור על עצמו.
2. קביעת הזכויות של העובד שנפגע ואילו פיצויים מגיעים לו בשל נזקי גוף שנגרמו לו. הקביעה הזו מושתת על חוק המוסד לביטוח לאומי

אירועים מסוכנים וחובת הדיווח

 

פרט חשוב נוסף - לעובד ולמעביד כאחד - הוא חובת הדיווח על אירועים מסוכנים, גם אם אלו לא הביאו לפגיעה בעובד. זאת, על פי 'תקנות התאונות ומחלות משלח היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה)', שגובשו בשנת תשי"א - 1951.

החובה לדווח על אירועים מסוכנים כאלו (שהיו יכולים להפוך בקלות למקרים של תאונות עבודה, בַל נשכח זאת), קיימת במקרים הללו:

 

• התבקעות של אבן משחזת או דיסק השחזה המונַעות בעזרת כוח מכני
• התבקעות של גלגל תנופה או גלגל רצועה, המוסבים בעזרת כוח מכני
• התבקעות של מיכל או מחט, המוסבים בכוח מכני
• התמוטטות/נפילת מעלית
• נפילת תא או רציף מעלית
• ניתוק של כבל, חבל או שרשרת מסוג כלשהו, המשמשים להרמה והורדה של תא או רציף מעלית
• תקלה במנגנון ההפעלה או הבטיחות של המעלית (כולל חלק מהמנגנון). הסעיפים הנוגעים למעליות תקפים גם למכונות ומכשירי הרמה שתנועתם מכוונת על ידי כוון או כוונים
• קריסה או התמוטטות של עגורן
• נפילה של עגורן, כננת או גלגלת
• ניתוק של כבל, חבל או שרשרת עגורן או כאלו המשמשים להרמה, הורדה או הובלת מטען בעזרת עגורן, כננת או גלגלת
• תקלה במנגנון ההפעלה או הבטיחות של עגורן, כננת או גלגלת (כולל חלק מהמנגנון)
• התפוצצות/התבקעות קולט גז בו קיים גז בלחץ גבוה מלחץ האוויר. גז כולל על פי סעיף זה אוויר, קיטור, תערובת גזים או נוזלים ומוצקים שנוצרו על ידי דחיסת גז
• התפוצצות של דוד קיטור או נזק שנגרם למבנה הדוד על ידי אש חוזרת. דוד קיטור, על פי סעיף זה, הוא כלי סגור בו נוצר קיטור בלחץ גדול מלחץ האוויר ומשמש לכל צורך שהוא, כולל מחסך (מחמם המים בדוד) או משחן (מחמם הקיטור)
• שריפה או התפוצצות בעקבותיהן נגרם נזק לבניין, מכונות, מכשירים חשמליים, מתקנים או קווי חשמל במקום
• התמוטטות פיגום שיועד לבנייה או לבנייה הנדסית, כפי שהוגדרו בפקודת הבטיחות בעבודה משנת 1946. סעיף זה לא כולל פיגום (או חלק כלשהו ממנו) בו סכנת הנפילה נמוכה משני מטרים
• התמוטטות תבנית ליציקת בטון בגובה של יותר משני מטרים. על התבנית לשמש לטובת פעולת בנייה או בנייה הנדסית, כפי שהוגדרו בפקודת הבטיחות בעבודה משנת 1946

 

מעבר לכל אלו, חשוב לברר, לזהות ולחקור מה הם הגורמים שהביאו לאותה תאונת עבודה, כדי למנוע הישנות של מקרים כאלו בעתיד. במקום בו יש ממונה בטיחות או ועדה האחראית על הנושא, החקירה תתבצע על ידם, בהתאם לחוק ולתקנות בתחום. בכל מקרה, משרד העבודה יפתח בחקירת תאונה על פי סדר העדיפויות שקבע מפקח עבודה ראשי.

 

חקירה של תאונות עבודה צריכה לכלול את הסעיפים הבאים: 

1. תיאור (בקצרה) של מקום העבודה, האתר בו התרחשה התאונה ומערך הבטיחות במקום העבודה, יחד עם פירוט המוצרים המיוצרים במקום
2. פרטים על הנפגע: המקצוע בו הוא עוסק, הוותק והניסיון שלו בעבודה ובמקצוע הספציפי בו עסק בעת התאונה, ההדרכה שקיבל וגם מקרים של תאונות עבודה קודמות בהן היה מעורב (אם היו כאלו)
3. תיאור הציוד והמכונה, התהליך שהתבצע בעת התאונה, פירוט של אמצעי הבטיחות שעמדו לרשות העובד בעת המקרה
4. הממצאים שעלו מהחקירה, כולל בדיקות מעבדה ובדיקות אחרות וכן שחזור בצורה משוערת של האירוע במהלכו אירעה התאונה
5. מסקנות וגורמים: הסיבות הישירות והעקיפות שגרמו לתאונת העבודה
6. דרכים למניעת תאונות מסוג זה: אלו פעולות יש לנקוט ואילו ליקויי בטיחות דורשים תיקון, במטרה למנוע תאונות עבודה כאלו בעתיד

האם אתה מרגיש שנתקלת בקושי אמיתי לקבל את הפיצויים המגיעים לך ?

 

הנך מוזמן ליצור קשר עם משרד עו"ד סולברג להתייעצות ראשונית בעניינך בטלפון: 054-4429739