תביעות ייצוגיות בביטוח

בזמן האחרון אנחנו שמים לב כי קיימת עלייה במספר הבקשות אשר מגישים תובעים לאשר תובענות כנגד חברות ביטוח כתובענות ייצוגיות.

מהי תביעה ייצוגית?

למעשה התביעה הייצוגית הינה כלי משפטי אשר נועד להגן על האינטרס של כלל הציבור. הגנה, זאת שלמעשה הוסדרה על-ידי הכנסת בחוק תובענות ייצוגיות בצורה של הסדר אחיד ברור ומפורט, החל משנת 2006.

המטרה של חוק התובענות הייצוגיות הוא כפי שניתן להתרשם הינה לקבוע כללים אחידים בכל מה שקשור לזכות ההגשה והניהול של תובענות ייצוגיות. זאת אומרת שמכן ניתן לראות כי הכנסת הייתה מעוניינת לקדם את אכיפת הדין וההרתעה מפני הפרתו, כמו גם זכות הגישה לערכאות והאפשרות לקבל סעד הולם למי שחושב שנפגע וזאת תוך ניהול יעיל והוגן של התביעות.

כלי משפטי זה נועד בראש וראשונה לשרת את אותו תובע ייצוגי הפועל בשמה של קבוצה של נפגעים וזאת כאשר לדעתו נוצרה פגיעה בעלת מכנה משותף לכלל נפגעי הקבוצה ואשר אף אחד מחברי הקבוצה לא היה מגיש את תביעתו באופן אינדיבידואלי.

כפי שניתן לראות הכנסת ייחסה משמעותית רבה להליך התובענה הייצוגית וככזו היא מצאה לנכון לקדמה אותה הן באמצעות חקיקה והן באמצעים אחרים.

כמו כן בנוסף לעליה במספר הבקשות לתובענות הייצוגיות שמוגשות אנחנו גם שמים לב למגמה נוספת של התפתחות של תובענות כאלה בין השאר כנגד מוסדות פיננסים וחברות ביטוח.

מתי קיים סיכוי כי בית משפט יהפוך בקשה לתובענה ייצוגית

1. סיכוי הצלחה התביעה – למשל כשבית המשפט סובר שבמקרה מסוים קיימת עילת תביעה של חובת גלוי מוגברת של חברת הביטוח כנגד המבוטח וזאת למשל באותו מקרה של תשלום פרמיות על-ידי מבוטחים בתקופת אי כושר עבודה וזאת בניגוד לתנאי הפוליסה. בניגוד לחובת הגילוי המוגברת החלה על מבטחים, כמו גם חובת הגילוי היזום ואיסור הצגת מצג שווא כמו במקרה זה, לא הדגישו והבליטו חברות הביטוח את הבעייתיות הכרוכה באי תשלום הפרמיות על-ידי המבוטחים בתקופה הנדונה ובכך הטעו את מבוטחיהן.
2. הוכחת נזק לכאורה וסיכוי התקבלות מוצלחים של התובענה הייצוגית – לפי סעיף 4 וסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות - במידה ובעלי עילת תביעה אישית התקשרו בחוזה ביטוח עם חברה ביטוח והצליחו להוכיח נזק לכאורה וסיכוי להתקבלות התביעה לטובתם ולטובת הקבוצה אותה הם מיצגים.
3. דרך התובענה הייצוגית הינה הדרך הנכונה לניהול ההליך – במידה וביהמ"ש משוכנע כי תובענה ייצוגית הינה הדרך הנכונה לנהל את ההליך וזאת עקב המספר הרב של תובעים פוטנציאלים וכמו גם עקב סכומי הכסף הנמוכים הנתבעים לכל תביעה בנפרד.
4. כלי הרתעתי – במידה ובית המשפט שוכנע כי מדובר בגופים בעלי עוצמה כלכלית רבה אזי יש להשתמש בתובענה גם ככלי הרתעתי בפני הפרת החוק ומניעת שימוש לרעה לכאורה בכוח הרב הנתון בידי חברות הביטוח למשל.

כמו כן נדונה לאחרונה תביעה ייצוגית בהצלחה חלקית הקשורה למבוטחים בעת שירותם הצבאי בנוגע לגבית פרמיה בגין כיסוי רפואי בפוליסות ביטוח כאשר בפועל עקב פקודות הצבא לא ניתן לעשות שימוש בפוליסה בעת קרות מקרה ביטוח.

כן נדונה תביעה ייצוגית הקשורה להמשך גביית פרמיה על ידי חברות הביטוח בפוליסות סיעוד, בתקופה שבין קרות המקרה עד לתאריך תחילת התשלום של גמלת הסיעוד למבוטח בפס"ד זה מדגיש בית המשפט את חובת הגילוי המוגברת החלה על חברות הביטוח: "על המבטחת חלה חובת גילוי פוזיטיבית לגלות למבוטח, במסגרת הצעת הפוליסה, כל פרט חיוני ולהדגיש את גבולות האחריות והסייגים לאחריות המבטחת, והיא כוללת: איסור הצגת מצג שווא וחובת גילוי יזום. נהוג לראות את חוזה הביטוח כמחייב חובת גילוי מוגברת. לחובת הגילוי החלה על המבטח מכוח עקרונות כלליים מצטרפת חובה סטטוטורית מיוחדת להבליט מגבלות וסייגים לחבות המבטח. מכוח הפסיקה הוטלה אחריות אקטיבית על חברת הביטוח לוודא שהמבוטח מבין את פשר הגבלות הכיסוי".

לפיכך התרשמנו כי המגמה של הגשת התביעות הייצוגיות נגד חברות הביטוח הנה חלק ממגמה כללית של אישור תובענות כתובענות ייצוגיות.

לאחרונה התפרסמו מספר פסקי דין אשר דנו בעניין התובענה הייצוגית מנקודת מבט אחרת, באותם מקרים דווקא החברות שאינו חברות ביטוח העדיפו להתפשר עם התובע, היות והן העריכו שעקב ההליך הארוך, הזמן והפרסום השלילי, מוטב כי כדאי להן לשלם לתובע את הוצאותיו המשפטיות, מן הסתם ניתן להעריך כי מקרים דומים בעתיד יהיו כלפי חברות ביטוח.

מידע נוסף: תביעות ביטוח.